The Power of instability

Betty country vintage decides to become a boutique and vintage overwhelming

It happened in -18.9.17
Betty reborn.
I got the first surface I ordered from Amsterdam.
400 kg of vintage clothing crazy.
I got up my courage, I ordered it, and then I flew him to Israel. 
He came, went labeling customs (with private importer customs messed with them), and using the truck Katz deliveries - me Aniyam, straight driveway of the home.

this post I published the day after, when I had to rummage in bags arrived and realize what a treasure I have hands.

Coffee at last and moved the store  🍵 there have another  🍵  🍵  🍵  🍵  🍵 
case our question yourselves where my energies

בתמונה - המשך עלילות המשטח ההולנדי. 
אתמול פרקתי את השק עם הטייצים המגניבים
ואת השק של תיקי העור 
זה פשוט וינטג' ברמה אחרת
איזה מזל שעשיתי אז את הנסיעה לאמסטרדם (נסיעת העצמאות).
גיליתי עולם. חדש ואחר ומדליק טילים. 
בחזרה לשקים.
את הטייץ והתיק האלו ניכסתי לעצמי
(מקפידה מכל שק לשמור גם לעצמי משהו) 
ויש עוד מלא שהם פשוט יצירות אמנות.

יש בי מחשבות על הכיוון שאליו בטי הולכת
התייעצויות ברומו של עולם עם יועצים וחברים וכל העולם
מבינה שזה מה שמדליק אותי באמת
אני בהיי מהפריטים ההולנדיים ברמות
זה משחרר בי יצירתיות ואיזו מין שלווה אפילו
ומרגיש לי בית
מיוחד מגניב מדליק, יותר אני, לא? 
אבל מבינה שזה כבר ליגה אחרת, ושינוי רציני
ושואלת את עצמי מה כדאי מה עדיף מה נכון
ונראה לי שהתשובה די ברורה
אבל שוב נדרש אומץ
כי זה עסק קצת אחר
וזה כאילו מחדש
וואו

אחרי כמה ימים, קיבלתי החלטה ברורה, וכתבתי את הפוסט הזה:

פעם, במבחני אישיות לפני קבלה לעבודה, יצא שאני חכמה ממש. 
אממה, לא יציבה. 
הוחלט לקבל אותי למרות זאת, ולהזכיר לי את זה כל שעה עגולה.
אחלה.

לפני איזה שנתיים אמר לי חבר "את יציבה בחוסר היציבות שלך". קצת הרגיע אותי. 
לפחות במשהו אני יציבה.

אבל ת'כלס - אני לא יציבה. איך שלא תסובבו את זה. 
ואני חושבת שפאק דה יציבות. אז זה גם לא ישתנה.
אני משנה. כל הזמן משנה. זורמת. בעיניי יותר נכון לחיים בריאים.

עוד סיפור קטן. 
כשהזמנתי 400 ק"ג בגדי וינטג' מהולנד לקחתי סיכון, בתחושה שלי.
שיתפתי את חששותיי עם כמה חברים משם, בעלי חנויות וינטג' שהכרתי כשנסעתי.
כולם אמרו לי לא לדאוג. אחת אפילו התקשרה במיוחד בטלפון (!!) לבקש ממני להפסיק לדאוג.
"כל החנויות השוות באירופה מצטיידות ככה, את יכולה להיות רגועה".
האמת, קצת נרגעתי. מי שמכירה חנויות באירופה יודעת מה זה, ובארץ יש לנו מדי מעט כאלה, בתחושה שלי.

ומה אגיד לכן? 
עם כל שק שאני פותחת מהמשלוח הזה הלב שלי מתרחב עוד קצת ועוד.
כיף לי.
אוצרות. ממש.
בגדים על זמניים. 
מיוחדים. יפים שבא לצרוח. 
בדיוק בדיוק כמו שאני אוהבת.

ופה בא עוד סיפור קטן: דנה. 
הצטרפה אליי בלי ששמתי לב בכלל סוג של שותפה, באמא שלי. 
אכפת לה מבטי כמו שלי אכפת. 
מזרימה פה אוויר מדהים בחנות, ורוקמת איתי חלומות גדולים.

אז חשבתי והתייעצתי והחלטתי. משנה את הקונספט של בטי. הולכת עוד צעד קדימה עם מה שאני באמת רוצה לעשות. חנות וינטג' היסטרית. שכל בגד בה מושלם. יפהפה. בוטיק.

היום ארזנו את כל היד שניה של החנות לתוך שקים. דברים שאספתי כמעט שנה, ואהבתי, והם היו לי כמו ילדים (ליטרלי הייתי איתם יותר מעם הבנות שלי).
הכל הכל.
רוקנו את כל הסטנדים במרפסת.

מילאנו את החנות בוינטג' איכותי מאין כמוהו.

מעכשיו בטי היא חנות וינטג'. רק וינטג'.

עניין האלבומים הולך להשתנות. גם הצילומים. 
מקימה עסק מחדש. אתר בעברית עם חנות נורמלית, חנות בינלאומית ב Etsy, מכירות פופ-אפ פה ושם.
מסיבות. מלא תוכניות. רק מה שבא לנו בטוב. 
הרבה עבודה לפנינו. 
אני מתרגשת כמו שהתרגשתי כשפתחתי את בטי. הוותיקות בניכן בטח זוכרות את המבט האקסטטי שלי אז.
גם עכשיו.

כעת בחנות - שפע של טוב.


מאחלת לכל אחת שקוראת עד לכאן (!!) שתהיה לה שנה מעולה ❤️
שנה שנעז לחלום ונעז להגשים, ונהנה מהדרך - זה הכי חשוב

תודה לכן שאתן כאן, מקווה שתהנו מההמשך לפחות כמו עד עכשיו, ואף יותר,
חג שמח 🌺🌲🌷

בטי / Bula Lev

image too
image too
image too
image too
x

#{title}

#{text}

#{price}